יום שלישי, מרץ 11, 2008

פרולוג

מהניאגידלכם- אין מילים!
כבר יותר מחצי שנה אני תקוע פה, עם שם של נקבה ורק עכשיו קלטו שאני גבר- זו כבר סיבה מספיק טובה לפתוח בלוג לא? הטמבלים האלה פה במשרד, חשבו שהכל יעבור להם בשקט. כל הצחוקים שעושים פה, משחקים לי חיובים באמצע העבודה וסוגרים את הדלת שהבוס לא יראה- יאללללה תתחילו לעבוד יא פדלאות! הפוסט הזה נשלח לבוס ישירות תוך קליק אחד.

למי שבאמת נכנס לפה בטעות שידע שיש פה מקרה קשה של התעללות. לנבלות האלה יש משרד מספיק גדול בשביל לשחק סטנגה, אבל לי דפקו איזה חדר פיצפון של 30 סמ"ק ובנוסף לכל חצי ממנו מוקדש לאיזה דגם פלסטיק דפוק של שולחן משרדי- חבורה של טינופות- לא שמעתם על צמחים?

בקיצור למי שעוד לא הבין- אני דג- אלה עם הסנפירים הגדולים שכולם מתלהבים וקונים למשרד או לילדים שלהם, שיהיה להם מה להזניח ולהרוג? כן, דג קרב סמוראי (לא צוחק, זה השם- תקראו לבד), זה שכולם חושבים שהוא כזה קטן שאפשר לסדר לו אקווריום קטן יותר מהחדר של אנה פרנק. חיים טובים יש לי!

אני באמת חושב שמספיק להפעם, לא שיש לי משהו חשוב לעשות, כי גם לסדר את המשרד מחדש אני לא יכול כי הכסא מולחם פה לשולחן שמולחם לכאילו מחשב וכמו שהבנתם אפילו עציץ אין לי, אבל פשוט נמאס לי לכתוב.

ביזה,
לכו להזדיין עם הרגלים והידיים המטופשות שלכם!

אין תגובות: