יום שלישי, מאי 13, 2014

טוב, חלאס

לא להאמין אבל זה הגיע. אמנם לא חשבתי שזה יקרה לפני שאתפגר, אך מכיוון שאני בכלל דמות ולא ממש חי כבר מספר שנים, בואו נגיד שאני שמח שזה קורה ולא משנה מה מצב הצבירה שלי.

הצולע סופסוף עוזב.

הדפקט שסיפק לכם רעש כל יום- גם מהרמקולים עם מוסיקה שספק אם מישהו חוץ ממנו מכיר והן מהפה הגדול שלו (שמישהו ישלח אותו לבדיקת אוזניים).

השמן שהכריז "חרם" על שילשולץ (אחרי שהיה הראשון בתור למשך שנתיים כל צהריים) ואז טען שנמאס לו מהמשלוחים של 10ביס (מוכן להתערב שנימאס להם והם בטח מסרבים לספק לו משלוחים) והספיק לריב גם עם מוזס (אחרי שהצהיר שזה הבית השני שלו) ועכשיו טוחן בחוץ כל צהריים כאילו שזו הסעודה האחרונה שלו.

העצבני שלא הפסיק לריב עם ספקי שירות (10ביס, מוזס, דומינוס פיצה, ביטוחים למינהם, הוט, יס, בזק, פלאפון, אורנג' ומי לא בעצם) ועוד חשב שהוא טוב בזה וכולם עודדו אותו כי זה היה משעשע והוא בעצם יצא כמו שמוק במתקשר והורס את היום לנציגי שרות.

העצלן שהצהיר שהוא מתחיל חדר כושר, הפסיק אחרי חודשיים כי המאמנת עיצבנה אותו (בטח דרשה ממנו להתאמץ) ועכשיו לא מוכן לצאת לאכול בלי רכב, אפילו אם מדובר בסביח של עובד ממול.

המטונף שאפילו תג עגלה אין לו אבל סידר לעצמו חניית נכים כי הוא קצת צולע, בזמן שכולם מחפשים חניה בקומה 2-.

הזקן שתמיד חם לו ומסרב להגיע במכנסיים קצרים (טוב האמת שהרגליים שלו לא משהו, ורודות ושעירות, לא משהו שהייתם באמת רוצים לראות במשרד) אבל דורש במתינות של קצין אס אס שהמזגן תמיד יהיה על 16 מעלות צלזיוס כאילו שהוא עובד בחדר שרתים.

החנאג' שמתלהב מכל גאדג'ט או אפליקציה שיוצאת לטלפון ואפילו שיכנע אתכם לקחת טלפון שלא ממש רציתם.

המכוער ש... מכוער, בנושא הזה לא צריך להוסיף.

הדביל שבעצם כותב שורות אלו ועדיין חושב שמישהו קורא אותן וממש חושב שהוא מאאאגניב כי הוא מתחזה לדג.

אז השמוק הזה סופסוף עוזב את החברה ומישהו אחר שהוא לא אנחנו יאלץ לסבול אותו.

ברוך שפטרנו...

מאסטר ביזה
רות, סוף.

יום חמישי, ספטמבר 06, 2012

שלי גדול יותר

לא יאמן מה טלפונים עושים לחבורת המשועממים ש"עובדים" פה.

לא יאמן שחילקו להם טלפונים חדשים. מה שמצחיק בסיפור הזה שעכשיו לכולם יש את אותו הטלפון, אותו הגודל ואותה הצורה, אז מה שנשאר להם לעשות זה להשוות את סוג הכיסוי. כמה עלובים אתם יכולים להיות?!

אכן, יש פה כמה מאותגרים טכנולוגית שהצטרפו ביום בהיר אחד לעולם החדש- פתאום יש להם סמארטפון והם מלטפים אותו ומדברים אליו ומשחקים שעות באנגרי בירדס. דרך אגב, תנסו פעם רק להאזין למישהו משחק בטמפל ראן ושימו לב שזה נשמע כמ מישהו שאונס קופים (התנשפות, התנשפות, התנשפות, קוף צורח).

אז לכל מי שהמתלהב שיש לו עכשיו סמארטפון גדול, יפה, נוצץ ומשוכלל- שתדעו ששלי גדול יותר! עובדה- נרצחתי לפני שלוש שנים ואני עדיין שולח לכם פוסטים!

מאסטר ביזה,
לא אוכל ג'לי מסיבות הומניטריות.

יום ראשון, אפריל 04, 2010

עברנו דירה

בסוף זה באמת קרה. אחרי דיונים ארוכים, הבטחות מרובות ו”הנה זה בא” הוסכם והוחלט ובוצע המעבר. אחרי ההחלטה אף אחד לא האמין שזה באמת יקרה ואחרי שהאמינו כל אחד רצה לדעת בדיוק איפה ואיך ואחרי ש(כמעט)כולם  היו מרוצים- עברנו.

לאן? מי שלא יודע עדיין, עדיף אולי שלא ידע. זה אחד היתרונות הגדולים במעבר- אף אחד בעצם לא יודע איפה אנחנו. לאט לאט אנשים מגלים וזה חבל אבל היו לנו כמה שבועות של חסד.

יתרון נוסף של הסיפור הזה הוא שאנשים (כנראה) רגועים יותר. המרחק מהקפיטריה בהחלט דילל את כמות הקפאין שאנשים הצוות צורכים (יש חריגים שלא משנה כמה קפה הם לא ישתו הם עדיין ישארו בקריזה… אבל הם לא אשמים, מעצבנים אותם!).

מבחינתי אין הרבה חדש- הביבים אותם ביבים והאצות עדיין בפלסטיק- הדבר היחיד שהשתנה הוא התבנית של הבלוג.

מאסטר ביזה,
השרצה היא אמירת שלום.

יום חמישי, ינואר 28, 2010

שניצל פקטורי - לא כדאי

הפעם בלוג אורח... לכל מי שמזמין אוכל לעבודה:

שניצל פקטורי - לא כדאי

מאסטר ביזה,
מזל שאין להם שניצל דג.

יום רביעי, דצמבר 23, 2009

דוקים

עברה שנה מאז שאותו סרט מנצח ראה אור ולדעתי הגיע הזמן שגם העולם יהנה ממנו.


הנה לינק למי שרוצה לשלוח לחברים

שתהיה לכולנו שנה טובה וכמו שאיזה דביל אחד כל הזמן אומר… “הרבה כסף שיהיה לנו!”

מאסטר ביזה,
מזל שלדגים אין נזלת.

יום שלישי, נובמבר 03, 2009

התור לשירותים מתארך

כולם מכירים את סיפור האיבה הגדול בין הכלב לחתול וגם ידוע שאני ואחי המקושקשים לא ממש מחבבים את החיה המגרגרת שעונה לרוב לשם מיצי. אני אישית, אם רק הייתה לי רגל, הייתי פשוט קורה להם בווֹלֶה, אבל אין לי רגל. למעשה חתולים מקמרים את הגב רק בשביל שהבעיטה תתלבש טוב, לא?

חלק גדול מהעולם נוטה שלא להסכים איתי ודווקא מאוד מחבבים את החיה דורשת הבעיטה הזו ואפילו חלקם מגדלים אותם בבית וישנן שמועות שחלקם בטוחים שהם גם יכולים לדבר (גם דגים יכולים, אבל פינו מלא מים), אבל בוחרים לשתוק.

לכל אוהבים מיצרי היללות הנ"ל ומגדל אותם בבית, מוזמן לרכוש לעצמו את ערכת החירבון Little Kwitter שתקח את היחסים בינו לבין גוש הפרעושים שלב אחד קדימה. מדובר במכסה אסלה מיוחד שמלמד את הנבעט להשתין ולחרבן מעל האסלה. הערכה כוללת דיסק הדרכה ושלושה מושבי אסלה ברמות שונות. שימו לב הערכה איננה כוללת חתול.

מאסטר ביזה,
עכשיו באמת מעניין מאיפה משתין הדג.

יום שני, אוקטובר 26, 2009

גם היטלר שונא לאכול בשולץ

מאסטר ביזה,
מסריח כמו… דג.