שניצל פקטורי - לא כדאי

הפעם בלוג אורח... לכל מי שמזמין אוכל לעבודה:

שניצל פקטורי - לא כדאי

מאסטר ביזה,
מזל שאין להם שניצל דג.

דוקים

עברה שנה מאז שאותו סרט מנצח ראה אור ולדעתי הגיע הזמן שגם העולם יהנה ממנו.

הנה לינק למי שרוצה לשלוח לחברים

שתהיה לכולנו שנה טובה וכמו שאיזה דביל אחד כל הזמן אומר… “הרבה כסף שיהיה לנו!”

מאסטר ביזה,
מזל שלדגים אין נזלת.

התור לשירותים מתארך

כולם מכירים את סיפור האיבה הגדול בין הכלב לחתול וגם ידוע שאני ואחי המקושקשים לא ממש מחבבים את החיה המגרגרת שעונה לרוב לשם מיצי. אני אישית, אם רק הייתה לי רגל, הייתי פשוט קורה להם בווֹלֶה, אבל אין לי רגל. למעשה חתולים מקמרים את הגב רק בשביל שהבעיטה תתלבש טוב, לא?

חלק גדול מהעולם נוטה שלא להסכים איתי ודווקא מאוד מחבבים את החיה דורשת הבעיטה הזו ואפילו חלקם מגדלים אותם בבית וישנן שמועות שחלקם בטוחים שהם גם יכולים לדבר (גם דגים יכולים, אבל פינו מלא מים), אבל בוחרים לשתוק.

לכל אוהבים מיצרי היללות הנ"ל ומגדל אותם בבית, מוזמן לרכוש לעצמו את ערכת החירבון Little Kwitter שתקח את היחסים בינו לבין גוש הפרעושים שלב אחד קדימה. מדובר במכסה אסלה מיוחד שמלמד את הנבעט להשתין ולחרבן מעל האסלה. הערכה כוללת דיסק הדרכה ושלושה מושבי אסלה ברמות שונות. שימו לב הערכה איננה כוללת חתול.

מאסטר ביזה,
עכשיו באמת מעניין מאיפה משתין הדג.

גם היטלר שונא לאכול בשולץ

מאסטר ביזה,
מסריח כמו… דג.

תחלופה מהירה

אין ספק שאני מושא להערצה- בכל אופן לא כל יום פוגשי בדג שכותב בלוג, עובד במשרד ובעל חיל-זונות נאה. אני גם ממש יפה, אבל זה כבר לא ממש עוזר לי פה בביבים.

ממש כמו דיויד כורש, גם לי הייתה עדת מאמינים ובדיוק כמוהו גם הם הלכו בעקבותי ומצאו את מותם (כן, אני מתכוון למני דג וכמובן לדודו).

כיאה למקום עבודה מסודר וכיאה לחוסר רגישות של אנשי המשרד- למני דג כבר נמצא מחליף: חזי.

חזי הוא דג קרב, כמו קודמו רק בצע כחול.
שכל: אין יותר מידי.
תכונות עיקריות: אוכל פעם ביום.
מה הייתי לוקח לאי בודד: מים, הרבה מים.
מדליק אותי: אוכל.
מבאס אותי: לגור באקווריום של דג מת.

רציתי לאחל לחזי הצלחה בתפקידו החדש (עציץ זז) ומי יתן ושמימיו יהיו נקיים תמיד.

מאסטר ביזה,
למות עלי.

שימו כובע

היום הגענו למשרד (אני לא הגעתי, אני תמיד פה- רודף את המקום ברוחי) ומצאנו כובעים ממותגים.

איזה אושר!!! בד"כ עד שמשחררים איזה מוצר מותג לעבדים הפשוטים, יוצאת הנשמה- אבל הפעם זכינו בכובע.

השאלה הפעם הינה: למה?

תשובות אפשריות:

1. הקב"ט החליט שככה יותר קל לזהות את עובדי החברה.
2. הגיל הממוצע עולה ולכן החברה מספקת אמצעי הסתרת קרחות.
3. מישהו בהנהלה קרא לאחרונה את התפסן בשדה השיפון.
4. לעודד אנשים לאכול בחוץ (שלא תשרף הקרחת).

בין העונים נכונה תוגרל טיסה לחו"ל בעמידה (על כנף של מטוס איבריה).

מאסטר (בדימוס) ביזה,
אוווו אני כזה מפחיד....

אין דג בלי מים

ככה זה בחיים- אתה חי חיים שלמים ככופר מן המניין ואז אחרי המוות פתאום אתה מבין שהפסיכים צדקו- יש חיים אחרי המוות (לפחות כבלוגר). כנראה שהמשימה שלי על פני האוקינוס עדיין לא תמה. אני פה בשביל לדווח. אני כאן בשביל הרכילות. אני קיים (לפחות ברוחי) בשביל לעביר לעולם את הבשורה.

אני כאן- כי שם משעמם רצח!

מסתבר שגם כשמתים מפנים לך את השולחן וחוסמים לך את היוזר (מזל שלא הכנתי דוחות BO) ולוקחים לך את ה- 10ביס.

מר שץ AKA אני אוכל רק שילשולץ וזה מה שנותן לי כוח לרוץ מרתונים עזב את החברה ממש אתמול. באופן מפתיע הוא הזמין רק מספר אנשים מצומצם- אני ציפיתי שהוא יזמין את כל אנשי החברה (כולל אלה שהוא נכח בשתיה שלהם מבלי שהם יכירו אותו בכלל).

אני חושב שבקרוב יעלו את התעריף של הארוחות בשילשולץ עקב העזיבה הזו.

מאסטר (בדימוס) ביזה,
מתי מנגו יעשו איחוד?